שאלות נפוצות בתחום הגשה ורישום פטנטים – משרד עורכי פטנטים בן-עמי ושות'

.הטובה שבמידות האדם - שיהיה שואל
- רבי שלמה אבן גבירול

הליך קבלת פטנט כרוך בעריכה והגשה של בקשת פטנט במשרד הפטנטים, תשלום אגרות ההגשה, והגשת תשובה לדוחות הבחינה. זהו הליך מורכב שיכול לארוך מספר שנים עד השלמתו.

מומלץ (אבל לא חובה) לבצע חיפוש מוקדם של פרסומים רלבנטים לגבי האמצאה. אפילו אם החיפוש לא מעלה פרסומים קודמים המתארים בדיוק את האמצאה, ידיעת הפרסומים הקיימים בתחום יאפשרו לעורך הפטנטים לכתוב בקשת פטנט בהתאם ולהבדיל את האמצאה ממה שכבר ידוע בתחום מלכתחילה. התוצאה היא בקשת פטנט באיכות גבוהה יותר עם סיכויים גבוהים יותר להיות מאושרת מוקדם יותר, מכיוון שהבקשה מובדלת היטב מפרסומים קיימים בתחום.

הממציא רשאי כמובן לכתוב את בקשת הפטנט, למרות שזה לא מומלץ. כתיבת בקשת דורשת מיומנות בהכרת הליך הפטנטים ושליטה בשפה המקצועית, במיוחד בניסוח נכון של התביעות המגדירות את היקף ההגנה המבוקש של בקשת הפטנט. עבודה זו הינה תחום מומחיותו של עורך הפטנטים. ניסוח תביעות טובות הינה אומנות הדורשת מיומנות מעבר להבנה טכנית של מהות האמצאה, על מנת לנסח תביעות חזקות שיגנו על מסחור האמצאה מפני מתחרים שינסו לעקוף את הפטנט.

בחירת ההגשה הראשונה תלויה במספר גורמים כגון: תוכניות אסטרטגיות למסחור האמצאה, רמת פיתוח האמצאה בזמן ההגשה, וכמובן בתקציב המוקדש להגשה הראשונה. באמצאות הנמצאות בשלבי פיתוח מוקדמים, לדוגמא הדורשות נתונים נוספים לתמיכה בתביעות כמו באמצאות בביוטכנולוגיה ובתרופות, מומלץ להגיש בקשת פטנט פרוביזורית בארצות הברית.

בצד השני של הסקאלה, כאשר הפיתוח הושלם או קרוב להשלמה, והשקת המוצר קרובה, עדיף להגיש בקשת פטנט רגילה. אפשר לשקול גם לבקש זירוז של הבקשה, אם קיים הליך כזה במדינה בה מוגשת הבקשה.

הליך הבחינה של בקשת פטנט, הינו הליך בו בוחן פטנטים במשרד הפטנטים בוחן את בקשת הפטנט, וביחוד את התביעות, כדי לוודא שהאמצאה הינה כשירת פטנט ע"פ חוק הפטנטים של אותה מדינה. בד"כ, הבוחן ינפיק דו"ח בחינה עם השגות וציטוטים של פרסומים קודמים בתחום. עורך הפטנטים, ביחד עם הממציא(ים), ינסח תשובה לטענות הבוחן. הליך זה יכול להמשך מספר פעמים עד קבלת פטנט או הודעת סרוב.

הביטוי "patent pending" מציין בקשת פטנט שהוגשה על למועד אישורה או סרובה.

בחירת המדינות תלויה באמצאה והיכן אתה או מישהו מטעמך מתכוון למסחר ולשווק את האמצאה. לתקציב יש כמובן גם חשיבות בנושא. עורך הפטנטים שלך יוכל לייעץ לך ולספק לך עלויות הגשה בכל מדינה.

תקופת הזמן בין הגשת בקשת הפטנט ועד לאישור הבקשה תלוי בעומס של משרד הפטנטים בתחום של הבקשה וכן במספר דוחות הבחינה שהופקו ובמשך הזמן עד למענה על כל דו"ח בחינה. במדינות מסוימות, כגון ישראל, ארה"ב או אירופה, ניתן לבקש את זירוז הבחינה בנסיבות מסוימות. למשל, אם המבקש מגיש תצהיר בישראל שהמוצר מוכן להשקה ודרושה הגנה בפטנט כי יהיה קל להעתיק את המוצר, משרד הפטנטים הישראלי יאשר בסבירות גבוהה את זירוז הבקשה. במקרים כאלה, בישראל, ניתן לקבל פטנט בתקופה של שנה במקרים מסוימים.

העלות הכללית כוללת תשלום אגרות ממשלתיות ושכר טרחה לעורכי הפטנטים. התשלומים הינם עבור פעולות שונות בתיק כגון: ביצוע חיפוש, עריכה והגשה של בקשת פטנט, הגשת בקשה בינלאומית (PCT) שנה מיום ההגשה הראשונה, הגשת בקשות במדינות שונות ע"פ בחירת המבקש. אחרי ההגשה, ישנה עלות של מענה לדוחות הבחינה, וכן תשלום חידושים. ישנן מדינות בהן תשלום החידושים מתבצע מהשנה הראשונה וישנם מדינות בהן תשלום החידושים מתחיל רק אם אישור הפטנט.

ניתן לתבוע צד ג' על הפרת פטנט רק ברגע שהפטנט מאושר באותה מדינה בה מתבצעת ההפרה. ישנן מדינות, בהן ניתן לתבוע צד ג' רטרואקטיבית מיום פרסום הבקשה, בתנאים מאד מיוחדים. בישראל, ניתן לתבוע רטרואקטיבית מיום פרסום הקיבול.

עד כמה שזה ישמע מוזר, הפטנט שלך אינו מעניק לך כל זכות לייצר או לשווק את המוצר שלך! הסיבה היא שפטנט הינו "זכות שלילית" למנוע מצד שלישי כל שימוש מסחרי באמצאה: ייצור, שימוש, מכירה או אפילו הצעה למכירה. לדוגמא, במקרה של תרופות, קבלת פטנט על תרופה אינו מקנה זכות לשווק אותה. ניתן לקבל תרופה רק אחרי קבלת כל האישורים ממשרד הבריאות והגופים הנדרשים. דוגמא נוספת היא למשל בעל הפטנט הראשון לייצור מכונית. הפטנט הוא על כל המכונית, אבל אם למישהו היה פטנט רק על קרבורטור, בעל הפטנט של המכונית לא היה מורשה לייצר מכונית עם קרבורטור ללא אישורו של בעל הפטנט של הקרבורטור.